ההצהרה של שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אינה איום ריק. הנתונים בשטח מצביעים על כך שמשבר האחסון של איראן הוא משוואה מתמטית אכזרית שסוגרת על המשטר, והזמן אזל.
הנה התמונה המלאה:⏱️ שעון החול היבשתי: לאיראן יש כ-20 מיליון חביות בלבד של קיבולת אחסון יבשתית פנויה. עם עודף הפקה של 1.5 מיליון חביות ביום שחסומות לייצוא, המכלים באי ח'ארג וברחבי המדינה מתמלאים עד טיפתם האחרונה בתוך כ-13 ימים מרגע תחילת המצור.
🌊 הפקק העצום בלב ים: בניסיון נואש להרוויח זמן, איראן אוגרת נפט על גבי ספינות. כ-128 מיליון חביות נפט לכודות כרגע באחסון צף או במעבר במזרח התיכון, מאחר שסגירת מיצרי הורמוז מונעת מהן להפליג. המשטר מנסה לשחרר מעט לחץ והצליח לשנע כ-9 מיליון חביות מאחסון ימי במפרץ עומאן, מחוץ לטבעת החנק הישירה.
🛑 "קריש דם" בצנרת וסגירת בארות: ברגע שאין מקום לאחסן יותר נפט, איראן נאלצת לעצור את השאיבה בבארות המזדקנות שלה. עצירת הזרמת הנפט הכבד מקררת וממצקת אותו בתוך הצינורות, תופעה הרסנית שמדמה "קריש דם בעורק". ירידת הלחץ התת-קרקעי גם גורמת לחדירת מי תהום שהורסים את המאגרים. מדובר באובדן תמידי של 300,000 עד 500,000 חביות ביום – נזק של 9 עד 15 מיליארד דולר בשנה שלעולם לא יחזרו לכלכלה האיראנית.
🏴☠️ משחקי חתול ועכבר של "צי הצללים": טהראן מפעילה רשת של "ספינות רפאים" שמנסות לחמוק מהמצור דרך נתיבים עוקפים, זיוף נתוני מיקום ושינוי שמות ודגלים בלב ים. בתגובה, כוחות אמריקאיים החלו להשתלט פיזית על מכליות מפרות סנקציות, ומאיימים לנתק ממערכת הפיננסים העולמית בנקים באסיה ובמפרץ שיעלימו עין מסחר בלתי חוקי.
בשורה התחתונה: אסטרטגיית ה"זעם הכלכלי" האמריקאית נשענת על מנגנון של חנק עצמי. במקום להפציץ קינטית את בארות הנפט, ארצות הברית פשוט נותנת למשקל של עודף הייצור האיראני לרסק את התשתיות של עצמה מבפנים.
למאמרים עדכוני בענייני אנרגיה, השקעות ושוק ההון הישראלי מוזמנים לערוץ הטלגרם https://t.me/bondisrael וגם לעקוב ברשת איקס https://x.com/Bondisrael_
אג"ח והשקעות 
כתיבת תגובה